ג'יימס ג'ויס
ג'יימס ג'ויס

נולד בדבלין בשנת 1882 והתחנך במוסדות הכנסיה הקתולית. בשנת 1902 עזב את אירלנד לצרפת ומשם לאיטליה ולשוייץ, ושם כתב את יצירותיו הגדולות. ראייתו המקורית והאכזרית עוררה גל התנגדות לכל אחת מיצירותיו, והיה עליו להילחם כדי להוציא את ספריו לאור, וכשכבר יצאו הללו לאור הוחרמו על ידי הצנזורה והכנסיה במולדתו. נפטר בציריך ב-1941.
המשורר הגדול ת.ס. אליוט כינה אותו "אמן הלשון האנגלית הגדול ביותר מאז מילטון" ו"המספר הגדול ביותר בדורי". ג'ויס נחשב למבשר זרם התודעה בספרות המודרנית.
עוד מספריו שראו אור בעברית: יוליסס ודבלינאים.


מחיר:
35.00 ש"ח
דיוקן האמן כאיש צעיר
ג'יימס ג'ויס (1941-1882) מגייס את זיכרונות ילדותו כדי לתאר את התבגרותו של סטיבן דדלוס, נער אירי קתולי הלומד להכיר את גופו ואת נפשו בד בבד עם התוודעותו לייעודו הנשגב: להיות לאמן גדול, "לעצֵב חיים מחומרי החיים".דיוקן האמן כאיש צעיר מובא כולו מבעד לעיניו של סטיבן, מגיל הינקות ועד ללימודיו באוניברסיטה. הוא משקף מבט אישי, צלול וחד על המעגלים המקיפים אותו ונאבקים ביניהם על זהותו: המשפחה השסועה, החברים ללימודים, האהבה החמקמקה, העיר דבלין, הממסד הישועי הקתולי והתנועות הלאומיות של אירלנד. רומן חניכה זה שראה אור ב־1916 ונחשב למבשרה של אסכולת זרם התודעה בספרות המודרנית, הוא מראשוני ספריו של ג'ויס, מחברן של יצירות ידועות אחרות כגון יוליסס ודבלינאים.
מחיר:
37.00 ש"ח
מחווה לשישה סופרים של המאה העשרים
הקובץ הזה הוא מחוות הוקרה של סדרת "פרוזה אחרת", בשלהי האלף המאה, לשישה יוצרים גדולים של המאה העשרים – שישה סופרים, בנים מובהקים של המאה, שהתוו לסיפורת, כל אחד על-פי אישיותו המיוחדת ועולמו, דרכים חדשות להתמודד עם המציאות של העידן המודרני. פניה של האמנות בכלל, ושל הספרות בפרט, השתנו לבלי הכר במחצית הראשונה של המאה, וששת היוצרים האלה – ג'יימס ג'ויס האירי, פרנץ קפקא היהודי הצ'כי, איסאק באבל היהודי הרוסי, חורחה לואיס בורחס הארגנטיני, ויליאם פוקנר האמריקאי ואלבר קאמי האלז'יראי הצרפתי – הטביעו על התמורות שחלו בה חותם עמוק, שבלעדיו יקשה לתארן. אכן, לא הם בלבד: המבחר הזה – שאין בו ייצוג לא לווירג'יניה וולף ולא למרסל פרוסט ולא לסמואל בקט, ולא לכמה וכמה אחרים – אינו מתיימר למצות דבר. היצירות הכלולות בו אף אינן ממחישות את כל החדשנות שבכתיבתם של ששת הסופרים. "המתים", הסיפור המפורסם של ג'ויס מספרו שהראשון, עדיין רחוק מההעזה של "יוליסס"; "האיש מן הפינה הוורודה" מאת בורחס, סיפור עממי עסיסי, נכתב גם הוא בראשית דרכו של הסופר ונשאר בבחינת טקסט יוצא-דופן בכתיבתו; "הראשונים", שפוקנר במיטבו ובייחודו ניכר בו יפה, הוא מעין פתיחה והכנה לסיפור הארוך והידוע ממנו, "הדוב"; המסה האישית הפיוטית מאת קאמי, "שיבה לטיפזה", לא חוללה סערה כ"הזר" בשעתו. "במושבת העונשין" מאת קפקא ושני הסיפורים מאת באבל, לעומת זה, הם סיפורים הלקוחים מלב יצירתם של מחבריהם. אבל כל היצירות האלה כאחת פנינים הן, וכל אחת מהן אוצרת בתוכה את גדולתו של המחבר, שמכוחה כבש לו את מקומו בספרות המאה.. קובץ הוא אפוא באמת מה ששמו מעיד עליו: מחווה, מחוות הוקרה מצומצמת, המבוססת על מבחר מתוך מיטב התרגומים הקיימים לעברית של יצירות קצרות פרי עטם של ששת היוצרים. ענין התרגום מילא כאן תפקיד חשוב: הספר נועד להיות גם מחווה צנועה, משנית, לאמנות התרגום לעברית ולכמה מהעוסקים בה זה עשרות שנים, ותרגומים פרי-עטם הופיעו ב"פרוזה אחרת".