- ספרים בנושא אקזיסטנציאליזם | לרכישה בבוקסילה
/intpics/Spring_Site_698x250.jpg

אקזיסטנציאליזם

מחיר:
39.00 ש"ח
הזמן הזה 3: רשימות אלג'יראיות
ב-12 בדצמבר 1957, יומיים לאחר שהוענק לו פרס נובל לספרות בשטוקהולם, הכריז קאמי בתשובה לשאלה של סטודנט מאלג'יר: "הגנתי על אמי קודמת לצדק". דבריו עוררו סערה; כדי להבהיר את עמדתו כינס קאמי את מרבית כתביו על אלג'יריה ועל המלחמה בספר רשימות אלגי'ריות. אלבר קאמי כתב על אלגי'ריה: "אהבתי בתשוקה את האדמה הזאת שבה נולדתי, שממנה שאבתי את כל מה שאני, ורגשי ידידותי מעולם לא הפרידו בין בני האדם החיים עליה, יהיה גזעם אשר יהיה". את הטבע "שאין שני לו ביופיו", בארץ זו "שבה השמים והאדמה הם הזמנה לאושר", אהב כפי שאהב את תושביה: "גורלו של העם הזה... הוא לעבוד, להתבונן, ובכך להעניק לנו, הכובשים חדלי המנוחה, שיעור בחכמה. לפחות ייסלחו לנו הקדחתנות, הצורך הזה לשלוט האופייני לבני אדם בינוניים, בכך שנקבל על עצמנו את נטל הקיום ואת הצרכים של עם חכם יותר, עדי שיוכל למצות את כל גדולתו". כאשר החריף העימות בין צרפת לבין תנועת השחרור הלאומית האלג'ירית (הפל"ן) והסלים להתנגשות פראית ואלימה, ניסה קאמי ביחד עם חבריו למנוע את הקרע הסופי. הוא חתר להציב רף מוסרי לכל המעורבים בסכסוך, תוך שהוא מבקר באותה מידה את "בלעדיות השמאל על העמדה המוסרית" ואת "בלעדיות הימין על העמדה הפטריוטית". בכך קומם נגדו את עמיתיו האינטלקטואלים מן השמאל ואת שוחרי הקולוניזציה הישנה מן הימין. רשימת אלג'יריות הוא מסמך מרתק, שממנו עולה הגדרה חדשה של תפקיד האינטלקטואל בחברה דמוקרטית: במקום לתת הכשר לאחד הצדדים להשתמש באלימות, מציע קאמי להציב גבול וסייג לזכות שכל צד תובע אותה בשלמותה. אך הוא מציין ביובש שכל מי שניצב בין שני מחנות לוחמים ומתחנן לפיוס ולשוויון סופו שיִיָרֶה בגבו, ומסכם: "הספר הזה הוא גם תולדותיו של כישלון". לספר נוספה מסה מקיפה, "האינטלקטואל בצוק העתים: קאמי, אמו והצדק", מאת ד"ר דניס שרביט, מרצה בכיר במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, המציע פרשנות חדשה לעמדתו של קאמי אל מול העמדות של ז'אן פול סארטר, סימון דה בובאר, רמון ארון ואנשי רוח אחרים שחלקו על דעתו.
מחיר:
42.00 ש"ח
מתק סתרים
הבלטת נוכחות ניטשה בעולמו של ברנר (בהיקף שלא היה כדוגמתו) באה לשם הדגשת העבריות של ברנר. אולם מה שעניין אותו במיוחד הייתה שאלה אקזיסטנציאליסטית טיפוסית, נעדרת גבולות, לאומים ודתות, דהיינו השאלה: "מהו האדם?" ברנר הוא עברי מודרני המבקש להעניק להווייתו הקיומית אופי תרבותי-עברי. הוא אינו חושב כי חילוניותו מביאה אותו בהכרח להתפקרות או להתבוללות בין אומות העולם. 'מתק סתרים' של ברנר או בערתו של ברענער (כשמו ביידיש) מוזנת משלוש להבות: שמירת אמונים לאלוהי אברהם, יצחק ויעקב ולא לפולחנו הדתי-רבני; תשוקתו לטיפוחה של הספרות העברית; ערגתו למענטש אותנטי המקפל בתוכו את השתחררותו מפיתוייו של ניטשה. לכן אחת הטענות של חיבור זה היא כי אי אפשר להסביר או להבין את ברנר על פי ניטשה בלבד. המאמץ הכביר של ברנר לכתוב בלשון חצי-מתה אל אנשים חצי-חיים מקפל בתוכו את "ציוניותו השירית". ברנר ביקש בכל מאודו, להפוך את העברית לדת ולהתעלם מן הדת בעברית. את כלל יצירותיו הספרותיות והפולמוסיות של ברנר בגולה ובארץ אפשר לסכם בפסוק: 'החזון וּכְזָבוֹ'. רק 'הזעקה' לא הכזיבה אותו עד הירצחו.
מחיר:
35.00 ש"ח
העת הזאת | חזרה | ההבדל בין גאון לשליח
סרן קירקגור, בן חורג בקופנהגן עירו (1855-1813), איננו רק אביו של האקזיסטנציאליזם הדתי אלא, כמו ניטשה, (אביה החילוני של ההגות הקיומית), היה גם פילוסוף-סופר מחונן שגייס את כישרונו הספרותי בשרותה של התפלספות מהפכנית ומיוחדת במינה זו. בקובץ שלפניכם מוגשים, בפעם הראשונה בעברית, כמה מן הפנינים המבריקות ביותר של הגותו-ספרותו בתרגום מדנית שנעשה על ידי המשוררת מרים איתן, אשר קיבלה בשעתו את פרס שאול טשרניחובסקי לתרגומי מופת עבור תרגום יצירתו האחרת של קירקגור או-או. בחיבורו המופתי העת הזאת, המופיע בקובץ זה (ואשר השפיע על מרטין היידגר ועל מרדכי בובר), ביקש קירקגור להעניק "תיקון אקזיסטנציאלי" לבני-זמנו. אך מה בדיוק רצה קירקגור ל"תקן"? שני כוחות עצומים של זמנו איבדו את סמכותם: במישור הדתי, התנוונה האמונה הנוצרית והפכה למערכת דלוחה ונוחה של האתיקה הבורגנית הרדודה; ובמישור האינטלקטואלי, השיטה ההגלית, שהפכה להפשטה ריקה, איבדה את כוחה המניע. התבונה זכתה להאדרה מגלומנית אך איבדה את נושאה. אמת ומוסר הפכו למלל בעלמא. המלה והמחווה באו במקום החיים. וכך אמנם פותח המשפט הראשון של המסה הזאת: העת הזאת היא ביסודה תקופה נבונה, רפלקטיבית, חסרת תשוקה, המתעוררת רק בהתלהבות מלאכותית קצרת מועד ומתרווחת לה בזהירות בתוך עצלות. לעומת הנטייה ל"רפלקסיביות יתר", קירקגור מנסה לעורר אותנו מתרדמתנו הקיומית על-ידי הערת תשוקותינו, המביאות למעשים מכריעים. היבט אחר של העת הזאת שיש "לתקנו", קשור ל"תהליכי היישור", שהם פועל יוצא של טבעה המופשט "חסר-התשוקה" של הרפלקסיה. תהליכי היישור או ההשוויה, הם בבחינת סימפטום של התגברות ההפשטה על האינדיבידואליות, של העדפת ה"ועדה" על-פני המעורבות האישית. היחיד המודרני "אבוד" בתוך ההמון ו"הולך לאיבוד" בלא ההמון. אלמוניות האדם, חינוכו הבלתי-אישי בחברה התעשייתית ו"כוחה המופשט" של המדינה, הופכים אותו ל"רוח תעתועים" ב"ציבור" שהפך ל"אין מפלצתי". הכוח הזה הורס את ייחוד הפרט, מחצין את "פנימיותו" ומשכיח ממנו את העצמי האותנטי. העת הרדודה והנבוכה הזאת, הנשענת על הסטטיסטיקה, הופכת את כולם לסטטיסטים ואת דעת-הקהל לקנה-מידה יחיד של האמת. אחת מפנינים אחרות של קירקגור, המופיעה בקובץ שלפנינו, היא יצירתו החשובה האחרת: חזרה. גם קורא שאינו יודע דבר על קירקגור ועל חייו ייהנה הנאה מרובה מן הפיוט והשירה של חיבור זה, מחוש ההומור ומרמתו הספרותית הגבוהה. רבים מפרשני קירקגור תמימי דעים כי זהו חיבור שובה עין ביותר מנקודת ראות ספרותית, שבו מגיע קירקגור לכדי כתיבה של משהו הדומה מאוד לנובלה. באמצעות הספרות הבין קירקגור אולי את הלקח האקזיסטנציאלי החשוב ביותר: החיים הם לא ספרות, ואם מנסה אתה להפוך אותם לכאלה הרי שאמונתך בחיים אלה שלך ממש לקויה למדי וזקוקה ל"תיקון אקזיסטנציאלי" יסודי, "תיקון" שרק הוגה מבריק, פסיכולוג מלידה ואישיות רגישה מאין כמותה – כמו סרן קירקגור – מסוגל להעניק לקוראיה.
מחיר:
32.00 ש"ח
פתרון חידת המשמעות
"פתרון חידת המשמעות עורר בי סקרנות לצלול לתוכו ולגלות איך הופכים מילים גדולות לרעיון שמניע לפעולה"רונה רמון "אין כמו ספרה של ד"ר תמי יגורי אשר ברגישות רבה, ברהיטות נפלאה ובמקוריות מרתקת יסייע לקוראים הפוסט-מודרניים למצוא את ה'לָמה' של חייהם שבשפתו של ניטשה (וגם של קירקגור) יאפשר להם 'לשאת כל איך'". פרופ' יעקב גולומב" הקושי והסבל בקיום האנושי מוארים בספר המרתק הזה כדרמה אופטימית ומלאת משמעות, שמובילה את הקורא להבנת הקשיים והאתגרים בחיים מזוויות יצירתית ולא צפויה" שפרה הורן, סופרת "ספר מלמד ומהנה כאחד. נושאים כבדים מובאים בו בצורה מרעננת ומעוררת, בלי להוריד דבר מדיוק הדברים או מערכם וחשיבותם האקדמית. המסר של פתרון חידת המשמעות הוא אופטימי אך איננו מתקתק, והוא עשוי להיטיב את מצבו של הקורא בספר" פרופ' עמיה ליבליך פתרון חידת המשמעות מיועד למחפשי המשמעות באשר הם. לאלו שאוהבים את המסע יותר מאשר את קיצורי הדרך. לאחר שנים ארוכות של מחקר אקדמי מעמיק מוגשים הרעיונות והתיאוריות בשילוב תובנותיה של המחברת, באופן המעניק חוויית קריאה מעשירה ומתגמלת. הספר מציג תשובות למשמעות בחיים מתבונן בסיפורי חיים, משלב כלים מעשיים, ומזמין את הקורא למצוא משמעות חדשה לחייו.
מחיר:
33.00 ש"ח
סאמה
הסיפור של דון דייגו דה סאמָה, משפטן בשירות הממלכה הספרדית של סוף המאה ה– 18 באזור פרגוואי של היום, הוא סיפור של המתנה; המתנה שבתוכה הוא ניצב אל מול שאלות קיומיות - אהבה, כישלון, ספקות, אך גם תקווה. געגועים אל משפחה רחוקה, תאוות בשרים מול מושג האהבה, מלחמה או השלום הקולוניאלי, ייאוש וחיפוש אחר מוצא, קשיי הבדידות ומאבק מתמיד על שמירת צלם אנוש. סאמה הוא קלאסיקה מודרנית יחידה במינה. עוצמת הספר נחבאת בכתיבה לקונית לכאורה. מפסגות הספרות בשפה הספרדית. "אפשר להשוות את סאמה ליצירות הגדולות של הכתיבה הספרותית האקזיסטנציאליסטית, כגון הבחילה של סארטר והזר של קאמי. עם זאת, אני סבור שבגלל הנסיבות שבהן הרומן נכתב, ובשל המצב המיוחד של האדם שכתב אותו, במובנים רבים סאמה עולה על הספרים הללו...כיוון שמדובר ברומן של המתנה ובדידות, סאמה מייצג בדרכו, בעקיפין, את עומק המצב של אמריקה, הרוטט והשברירי, בכל אחד מאִתנו" חואן חוסה סאר "כשרומן נוטל על עצמו נתח של העולם ומשחזר - יוצר מחדש, ממציא - את מה שהוא רואה, ועושה זאת באופן כמעט טבעי, אנו ניצבים נוכח דבר מופלא. ואם בנוסף לכך אותו עולם הוא גם מיתי, עתיק, תחושת הזרות והדיוק מתעצמת אף יותר. זהו סאמה, החספוס של האהבה והבדידות - עניינים אוניברסליים – על בשרן של קומץ דמויות שסובלות וחיות כאילו היו אנושיות" אריאל ברמני "בנוף המיסטי המתפוגג והמרוחק של סאמה מתגלה גיבור מעונה, בן זמננו, הנושא על גבו תסכול קיומי... יש ברומן הזה יופי וכוח של קלאסיקה, אך גם תכונות של יצירת מופת נחבאת שלא התגלתה עדיין... המשפטים הקצרים והרהוטים מציבים את היצירה הזו הרחק מן הדקלום שופע החיוניות של הראליזם המאגי... די בנדטו נותן לאילמות לדבר בשפה חדשה" סרחיו צ'חפק "די בנדטו כתב עמודים מהותיים שריגשו אותי וממשיכים לרגש אותי..." חורחה לואיס בורחס