- ספרים בנושא בגרות | לרכישה בבוקסילה
/intpics/Spring_Site_698x250.jpg

בגרות

מחיר:
42.00 ש"ח
החיים
כותרת ספרה החדש של רות אלמוג, החיים, מתאימה לו ככפפה ליד. זוהי יצירה של סופרת שחוותה הרבה ויודעת לא מעט על החיים. אלה חרצו בה שריטות ילדות וחבלות בחרות ובגרות. עוני, תאווה לא מסופקת לאוכל טעים, משוגות של נערות, בגידות, ייסורי מין, קנאה, וגם מפגשים עם פליטוּת, זרוּת ומוות. אבל גם רגעים מופלאים. מגעים אנושיים לא צפויים, גילויי יופי נדירים, הזדככויות של מבט. על אלה ואלה מספרת הסופרת בלשון פשוטה, חסכונית ומדויקת. החיים כולל שנים־עשר סיפורים ונובלה. הסיפורים מגוללים פרשיות מן העבר הרחוק והקרוב של הסופרת. הנובלה, ששמה כשם הקובץ כולו, "החיים", שונה באופייה מהסיפורים — בתוכן ובסגנון. מתואר בה ערב אחד שבו מתכנסת חבורה של גברים ונשים לארוחה אקזוטית בבית מפואר בפאתי מושב, רחוק מעיבורה של תל אביב. זהו ערב בורגני, נהנתני, גדוש גינונים ומחוות ריקים שהסופרת מאירה באור אירוני חריף. המסגרת הבורגנית־נהנתנית נפרצת בשל פרשה לא פתורה מן העבר ואירוע אלים החותם את הערב. בין הסיפורים לנובלה, הכתובה בסגנון פיוטי לירי, נוצר דו־שיח מרתק בכמה מישורים: אישי, חברתי, פוליטי ומיסטי. החיים הוא הספר האוטוביוגרפי ביותר של רות אלמוג, הגברת הראשונה של הסיפורת הישראלית. ספר שיוצא מהלב וחודר ללב. יגאל שוורץ
מחיר:
39.00 ש"ח
אמרות משפחה
את 'אִמרות משפחה' כתבה נטליה גינצבורג כמעט באמצע הקריירה הספרותית המרשימה שלה, לאחר שכבר היתה מאחוריה שורת רומאנים מופתיים. אבל הרומאן הזה הוא שהפך בבת-אחת אותה גם לסופרת של המוני קוראים: למעלה מחצי מיליון באיטליה עצמה. המאורעות, הדמויות והשמות בספר מציאותיים. "לא המצאתי דבר... כתבתי רק מה שאני זוכרת", כותבת גינצבורג, אבל דווקא בגלל מגבלותיו של הזיכרון יש לקרוא את הספר "כאילו הוא רומאן". ואכן, הספר הזה אינו אוטוביוגרפיה. לאורך רובו, נטליה לוי (שם נעוריה) היא בו רק העין הצופייה והאוזן השומעת מול בני-המשפחה והדמויות הקשורות בהם. לא המאורעות עומדים במוקד, אלא הפרישׂה האסוציאטיבית של אופני-הדיבור עליהם, הביטויים החוזרים-ונשנים שהיו אומרים במשפחה לאורך שנים ארוכות. דומה שאין בספר שום דיבור שנאמר רק פעם אחת. הביטויים העליזים הללו, שמאמצת לעצמה המשפחה, הם בעצם גרעינים תמציתיים של סיפורים ואנקדוטות. ומאחר שהם חוזרים ומושמעים במצבים שונים זה מזה, הם נעשים מעין מטבעות-לשון פרטיות ומטאפורות של הזיכרון המשפחתי. מכלול הסיפורים ואוצר הביטויים הם אבן היסוד של האחדות המשפחתית, העדות לגרעין החיוני שבה. המסגרת הכרונולוגית של הספר היא ימי טוֹרינו של גינצבורג, עד סוף חייה בבית הוריה (היא חיה עם הוריה עד גיל 34, כשכבר היו לה שלושה ילדים). מאורעות גורליים רבים סוחפים את התקופה. מלחמת-העולם השנייה חותכת כסכין באמצע הרומאן את השלווה המשפחתית הנאיבית. דמויות מן העידית של השמאל האיטלקי, של המאבק בפאשיזם ושל התרבות האיטלקית קשורות בבני משפחת לוי ומסתובבות בספר. אך כל הדמויות הללו מתוארות בו במבט "מלמטה", כבני-אדם של יום-יום, וכל מה שטראגי, דרמתי או פוליטי משוטח ומאופק ומובלע בפַּכִּים השוליים, האקראיים, שנספחו אליו, בפואנטות שהספר משופע בהן. בדיוק יכולת האיפוק הזאת היא שהופכת את גינצבורג לסופרת הגדולה שהיא ויוצרת אפקט מצמרר. הרומאן של גינצבורג ראה אור לראשונה בעברית ב-1988, תחת השם 'לקסיקון משפחתי'. התרגום ההוא, בנוסף לשגיאות ולאי-הדיוקים שבו, היה רק הד קלוש ללשון הגינצבורגית, שהתרגום החדש מנסה להתקרב אליה ככל יכולתו.