- ספרים בנושא חתרני | לרכישה בבוקסילה
/intpics/Spring_2_Site.jpg

חתרני

מחיר:
42.00 ש"ח
המשומדת
המשומדת הוא רומן עשיר וסוחף של זלמן שניאור, מהיוצרים העברים החשובים שפעלו בעברית וביידיש במאה העשרים. הרומן, שנכתב כסיפור בהמשכים ופורסם לאורך שנים בעיתונות היידית, מוגש כאן לראשונה בתרגומה העברי הקולח של בלהה רובינשטיין. תחת מסווה קליל ועסיסי שותל כאן זלמן שניאור רעיונות מקוריים, חלקם בעלי גוון חתרני של ממש. קורים דקיקים של אימה והומור מחברים את הדמויות והאירועים ומעמידים דיוקן מרתק של עולם נעלם, שבו הפנטזיות הולכות ותופסות את מקומן של הוודאויות. על רקע נופיה של רוסיה הלבנה בתחילת המאה העשרים, גדלים בילקה היהודייה הבורגנית וּואנקה הגוי הכפרי. מרגע לידתם מחוברים השניים זה לזה במקור ההזנה המשותף שלהם - אמו של ואנקה, המיניקה את שני התינוקות מאותו שד תמורת ארוחות שמספקת לה אמה של בילקה. הקשר בין ה"אחים לחלב" נמשך גם בבגרותם, שאז הופכת הקִרבה הסימביוטית לרומן אסור והרסני, שמעורבים בו אלימות, השפלה והזדקקות הדדית עזה. בילקה נקרעת בין משיכתה לוואנקה לבין רצונה לקיים חיים מהוגנים. את המפתח להם היא מוצאת בדמותו של גרשון וילנסקי, המתַפקד כתמונת מראה של ואנקה: חלוש, כרוך אחרי בילקה, וכמובן - יהודי. התנודות של בילקה בין שני הגברים בחייה הן מעין מסע נדודים נפשי הדן בפער שבין הכאוטי למוּכּר, ובה בעת הן מסמלות את השינוי בתמהיל היחסים העדין, המורכב מקִרבה ואחרוּת, בין היהודים לשכניהם. עם התמורות המפליגות באירופה משתנה ומתגבשת הזהות היהודית ומחפשת ניסוח מחודש אל מול סביבתה, בין השאר בסוגיות של כוח ושליטה. אמו של ואנקה הופכת מאם מזינה המעניקה חיים לדמון מרושע, בנה גדל מילד תם לאיש אלים ודורסני, ואילו גרשון וילנסקי הופך מנער רכרוכי לגבר בעל שרירים. הכוח מתגלה כמשאת נפש כמו גם ככלי משחית, והבית (שהוא האדמה, היהדות, המשפחה) כאתר שיש לשמור עליו, ובו בזמן לברוח ממנו.
מחיר:
27.00 ש"ח
הנשיקה על האספלט
"התיאטרון לא צריך להיות בונבון ממולא ליקר. התיאטרון צריך להשפיל, להעליב, להתקיף את הצופה..." נלסון רודריגס 1980-1912, גדול היוצרים הברזילאים ומייסד התיאטרון המודרניסטי של ברזיל. בחייו הגדושים במחלוקות כתב על גדולות וזוטות החיים באופן מסעיר וחתרני. שנים רבות הוכפש כ"מלאך רֶשע", דמות חריגה בעלת דמיון פרוורטי שיש להוקיעה מהחברה הברזילאית. רודריגס נרדף על ידי הימין, השמאל, הצנזורה, הקתולים, המבקרים ולעיתים קרובות גם על ידי הקהל, אך אי אפשר היה להתעלם מייחודו ומגאונותו. הנשיקה על האספלט – נשיקה תמימה, מחווה טהורה של חסד ושל אנושיות, מחוללת שרשרת של קונפליקטים והופכת לציד מכשפות. הנשיקה על האספלט מחדדת בווירטואוזיות את ערכן של העמדה העצמאית ושל המחשבה החופשית בתוך הָעֵדֶר ובועטת ב"תמימות הדעים האווילית". במחזה חושף רודריגס, בלי שמץ של סנטימנטליות, את צביעות התקשורת, את מראית העין והמוסרנות של החברה הבורגנית וגם את עומק בדידותו של האדם. טל גולדפיין תרגמה מפורטוגזית והוסיפה אחרית דבר.