- ספרים בנושא שטחים | לרכישה בבוקסילה
/intpics/Spring_Site_698x250.jpg

שטחים

מחיר:
35.00 ש"ח
עד מדינה
ארבעים שנה אחרי מלחמת ששת הימים רואה אור הספר הזה, שראשיתו ביום גשם אחד ב-1967, כשהכותב, עדיין נער, נוסע עם משפחתו לטיול בטריטוריות החדשות שכבשה ישראל, שבעוד כמה חודשים יעלה בה לאוויר ערוץ טלוויזיה אחד, בשחור-לבן. עד מדינה הוא סיכומה של עבודת שטח עיתונאית מאז הכניסה ללבנון ב-1982 ועד יציאת עזה ב-2005: מסע אישי אל השטחים ובחזרה, שוב ושוב, מאות פעמים, אל חבל ארץ בוער, מוכה ומכה, במרחק שעת נהיגה מהאספרסו-בר הנינוח בתל-אביב; מבט נדיר של עד, המחבר במסעו שני עולמות בעקשנות של מי שליבו שסוע, ופורש בפני הקוראים את הפאזל המלא כשרשרת מרתקת של מפגשים עם פלסטינים וישראלים, ידועים יותר או פחות, פוליטיקאים ומתאבדים, לוחמים וקורבנות; מארג של רגעי שלווה וימים של בעירה, איבה ואהבה, צחוק ותלאות גדולות של שני עמים הלפותים זה בזה כתאומים סיאמים עם מחזור דם אחד. יגאל סרנה קיבל על עצמו את תפקיד העד המתעקש לדעת, לתעד, לספר, להיאבק בבורות, בזחיחות, בשכחה האורבת תמיד, כשהוא מלווה תמיד בצלמת או צלם, ובנאדֶם עודה יליד דהיישה, תחקירן, מתרגם וחבר. יותר מכל דבר אחר סרנה מציג בפנינו את גיבורי הסכסוך הפשוטים, הדמויות השוליות לכאורה, את המראות והקולות של הדרכים הצדדיות, הרגעים הקטנים, לפעמים של אימה לפעמים של חסד. ספרו אינו עוד מחקר, אקדמי או פופולרי, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי אם סיפור מגובש של כותב רב כישרון ובעל עין פקוחה גם לפרטים הקטנים ביותר, תיעוד בעל איכויות ספרותיות הנע קדימה ואחורה בזמן. יגאל סרנה, יליד תל-אביב, הוא סופר ועיתונאי מוערך בישראל ומחוצה לה. ספריו: יונה וולך: ביוגרפיה (כתר 1993), צייד הזיכרון (עם עובד 1998), מקום של אושר (ידיעות אחרונות 2000) מוזונגו (ידיעות אחרונות 2003) ושיטפון (הספרייה החדשה 2005).
מחיר:
34.00 ש"ח
חורף בקלנדיה
את אריה אני מכירה, כבר ראיתי אותו כאן, הוא מסתובב עם כובע גרב שחור ומשקפי שמש עם עדשות-מראה, אפשר לראות את ההשתקפות של מה שהוא רואה, אבל לא ברור מה הוא רואה באמת, הוא מדבר אל האנשים כאן בתיעוב שרק הזלזול ממתן אותו קצת: "שיזדיינו, די, אין כוח," הוא אומר לדרור. הוא מדליק עוד סיגריה, עומד עכשיו בתוך המחסום לבדוק תעודות, מעשן לאנשים בפנים, מפזם לעצמו שיר של להקת הדורבנים. אני מכירה את השיר, כבר חודשיים הבת שלי מזמרת, "מה המצב איתך, מה המצב יא גבר." אבל אריה שינה קצת את המלים, הוא שואל, "מה המצב חייל," ועונה, לפי הפיזמון, "תזיזי את התחת, תניעי את האגן, שמח שוב במודה, הקצב בלגן." הפלסטינים עומדים בלי לזוז. אריה הוא רק אחד מחיילים ישראלים רבים שליה נירגד הכירה בחורף האחרון, כשעמדה מדי שבוע במחסום קלנדיה וראתה איך הם ממררים את חייהם של פלסטינים בשירותה של מדיניות לא-אנושית וחסרת-פשר. מנסיונה זה נולד חורף בקלנדיה: תיאור מדויק, מצמרר, מרתק ולפעמים גרוטסקי של התעללות מתמשכת, נבזית, ומיותרת.